כבר מהשנים הראשונות החזיקו במשק בעלי חיים ששימשו לביצוע הובלות ועבודות שונות. היו אלה סוסים ופרדות אשר שימשו לביצוע עבודות חקלאיות כמו: חריש, שׁידוד, סחיבת קרונות פרי ההדר.
הסוסים והפרדות שימשו גם להובלות שונות בתוך הקיבוץ ואל המושבה רחובות, לשם הובילו את התוצרת החקלאית למכירה.
בעגלונות עבד שנים רבות רובינפלד, עבד פלנר וכן יחזקאל אילן.
חיים ליבר-זייף - מאכיל את הפרדות | על העגלה עם רובינפלד |
כאשר עברו בפרדס משיטת קטיף לבוֹקסות, לשיטת קטיף למיכלים, קנו עגלת שינוע מיכלים מיוחדת והביאו גם חמור מיוחד ומאולף אשר ביצע את העבודה. עוד לפני חמור זה היה במשק חמור נוסף בשם בַּבְּלוק אשר שימש להובלות מהקיבוץ לרחובות.
כל בעלי החיים הללו שוכנו באורווה המפוארת אשר שכנה במשך כל השנים באזור החצר, ליד חורשת האקליפטוסים [מגרש החניה של היום].
האורווה שימשה כמקום משכן לבע"ח עובדים, ולא כאורווה מקצועית כמו היום. החיות היו מקבלות טיפול כמו: הזנה, טילוף, החלפת פרסות, ביצוע גול גול ושטיפה במים.
במשך שנים טיפל בבהמות ישראל ול, אשר נוסף להיותו אחראי על הביטחון בקיבוץ, היה גם אחראי על החצרנות במשק. ישראל היה מעלה את החלב מהרפת למטבח, אוסף את כל ערמות הלכלוך, היה מתקן דרכים ושבילים, מביא אוכל מהמטבח לחדר האוכל בגבעה, מביא כביסה מבתי הילדים למכבסה ומהמכבסה לבתי הילדים, ועוד עבודות רבות ומגוונות.
ישראל ול - הודפס על גלויה במסגרת הסדרה "האושר בעבודה" | |
בתחילה עבד ישראל בהובלות עם הפרדות, כאשר במשך השנים (אחרי הקמת המדינה) הוא קיבל עזרה של עובד שכיר מעקיר בשם נַגִ`י.
במשך השנים התקדם ישראל עם הטכנולוגיה ועבר מפרדה לסוס, ומסוס לטרקטור פרגוסון 3 ואחכ פרגוסון 5, אבל תמיד כינה את כלי הרכב: הבהמה.
ישראל הוא האדם היחיד בקיבוץ שכאשר הלך לעולמו, לא נמצא לו מחליף כך אומרים בשילר.
עם כניסת הטכנולוגיות החדישות לקיבוץ, טרקטורים קטנים וגדולים החלו לאט לאט להוציא את הבהמות מהמשק ולמעשה לא היה עוד צורך באורווה.
בתחילת שנות השמונים הוחלט לבנות אורווה חדשה ליד הרפת, כאשר האורווה הזו תהיה אורווה מקצועית - לסוסי רכיבה. במשך כמה שנים לפני ההחלטה על בניית האורווה הנוכחית, גידלו את הסוסים במכלאה ליד רפת העגלים, בתנאים פחות מפנקים.
האורווה החדשה תוכננה ע"י המהנדס אורי קאופמן והסוסים מקבלים בה טיפול מקצועי בהחלט.
התקיים חוג רכיבה לילדים, הילדים והנערים יצאו לקורסים בנושא סוסים, הוקם מַנג` גדול, האורווה שקקה חיים ועניין. אולם לאחר שנים לא רבות פחתה התענינות הילדים, והיום האורווה משמשת בעיקר כפנסיון לסוסים הבאים מהעיר הגדולה.
