עלים חשוון תש"ח 1948
1928 בעיני חברתו בחיים:
בצהרי יום בהיר של חודש חשוון תרפ"ח, באתי ברכבת מירושלים לתחנת רחובות כדי לבקר בפעם הראשונה בקבוצת שילר, היושבת זה שבועות מספר על אדמתה.
אחרי התייעצות עם מכיריי במושבה, איך להגיע לבד לנקודה חדשה המרוחקת מהמושבה מרחק של חצי שעה ללא דרך קבועה, החלטתי להיעזר בהדרכת מורה דרך - ילד ערבי כבן 10, אשר נזדמן לי ברגע שבו עזבתי את המושבה ופניתי לדרך חולית צדדית. ידעתי די ערבית כדי להסביר למדריכי שמטרתי להגיע לבוירה ז`דידה (פרדס חדש) והוא פרדס לוינסון שעל נטיעתו ידוע היה כבר לערביי הסביבה ועל קומפניה ז`דידה (שכונה חדשה, ז.א. קבוצת שילר) טרם ידעו. בתור שכר הטרחה נקבע עם הילד סך שילינג אחד.
כשיצאנו לדרך, היה קודם עלי להילחם עם מלווי על הזכות לשאת בעצמי בעול מעילי ותיקי - הג`נטלמניות שלו היתה חשודה בעיני. וכשנוצח הערבי הקטן בכוח מרצי, המשכנו לפלס לנו דרך בשממת חול, ללא עץ ושיח, מכוסת קוץ ודרדר, עד שבאנו לבקעה רחבת ידיים (היום כפר מרמורק) והיא מלאת אוהלי קדר של בדואים סודניים שחורי עור וגבוהי קומה.
נשים וטף הקיפו אותי בסקרנות ילדותית ותוקפנית במקצת ורווח לי רק כשהבחנתי מרחוק בגבעה רמה וצריף בודד על פסגתה. מול הגבעה השתרע שטח ירוק ורענן, פרדסו של לוינסון. אכן, הגעתי בשלום לקבוצת שילר.
בקרבת הצריף היחידי ראיתי בין החברים גם את אבי יונה בבגדי עבודה מוזרים.
הוא היה לבוש פיג`מה ישנה וחבש כובע טרופו על ראשו. הוא השתדל להשקות בדופייה קצרה מדי התקועה בחבית מים קטנה ערוגת עגבניות דלה - ראשית גן הירק הקבוצתי.
את ארוחת צהריים אכלנו תחת כיפת השמיים בצל קורת גג מאורכת של הצריף,
לא היה עדיין חדר אוכל בקבוצה.
כבר התחילו בהקמת הצריף השני, וכשנגמר בנינו חדר משותף לאבי-יונה ולידידיה,
אשר בו הועמד גם שולחן קטן (נכס פרטי של אבי-יונה). אותו השולחן היה למזכירות ראשונה ועליו פנקסים מספר, שהם הגזברות.
החדר הזה עם ארון בגדים היה שיא הקומפורט שבקבוצה. הועמדה שם מיטה לרשותי לזמן ביקורי ותקוותי למנוחה טובה היו נעימות. אולם כשניתך בלילה היורה הראשון השוטף, נרטבה המיטה כהוגן ונתברר שמתחת רעפי הגג חסרה היתה תקרה. פתחתי את המטריה שלי וכיסיתי את המיטה במעיל גומי - וכך עבר הלילה הראשון שלי בקבוצה.
ליום ההולדת הקרוב של אבי-יונה, אשר חל בחנוכה, הגשתי לו מתנה נדירה, שאולי עוד לא קיבל שום בן אדן בחייו. הזמנתי במושבה כמות מספיקה של קרשים להתקנת התקרה בחדרו ואותה הקדשתי ליום הולדתו.
גם אלה הן תולדות החלוציות.
