גורדוניה וקבוצת שילר - רות יובל

מתוך טיוטא לספר: וזוהי רק ההתחלה
 
תנועת הנוער החלוצית גורדוניה, עש א.ד.גורדון, נוסדה בשנת 1922 בגליציה שבפולין. גורדוניה נולדה מתוך חיפושים אחרי יצירה עצמית והחתירה לקביעת הגורל העצמי בחוגי הנוער העממי והעובד. נוער זה, שהיה נתון תחת לחץ כלכלי קשה, התחיל גם להתעניין באופן מיוחד בשאלות חברה. מכאן נולד האופי החברתי המובהק של התנועה. גורמי המציאות הולידו את התנועה, שהתבצרה במסגרת של ההסתדרות והלכה והתפשטה על פני רוב הארצות בהן היה יישוב יהודי גדול, עד כדי היותה לתנועה המקיפה אלפי בני נוער, המתעתדים לחיות חיי עבודה וקבוצה בארץ.
התנועה שאבה את תפיסותיה העיקריות מהפועל הצעיר ומתורתו של א.ד. גורדון.
בועידה העולמית הראשונה של גורדוניה ב-1928, נעשה סיכום ראשון של תפיסתה הקבוצתית של התנועה: גורדוניה בשאיפה לצורת הכשרה חלוצית אשר תמזג את נטיותיה של תנועת הנוער לחיים משותפים ולפיתוח ערכי היחיד בתוך הציבור, מחליטה לארגן את הכוחות החלוציים שלה בצורת קבוצות הכשרה של גורדוניה.
ב-1929 עלתה לארץ קבוצת ,גורדוניה הראשונה ולאחריה עלו בזו אחר זו קבוצות נוספות. הן התלכדו לאיגוד גורדוניה והתאחדו עם חבר הקבוצות. קבוצות ותיקות הושלמו עי גרעיני גורדוניה שחנו במושבות והודות לכך נגאלו ממצוקתן המשקית והחברתית.
למעשה, ההשתלבות בין קבוצת שילר וגרעיני גורדוניה היתה טבעית והדרגתית יותר מאשר ברוב הקבוצות האחרות ולו רק בזכות הקרבה הפיסית שנוצרה בשלב מוקדם יחסית.
ב-1929 עלתה לארץ קבוצה ראשונה של חברי גורדוניה, שהתיישבה בחולדה. באמצע שנת 1930 הגיעה לאזור קבוצה נוספת של חברי גורדוניה שעבדה ביישובי הסביבה.
בשל הקרבה ברקע החברתי (גורדוניה כזכור נוסדה בגליציה, משם באו גם מייסדי קבוצת שילר) והרעיוני, הסכימו חברי קבוצת שילר להיענות לבקשת חברי קבוצת הגורדונאים, שביקשו להקים צריפים למגוריהם על אדמתם. בחוזה שחתמה קבוצת שילר עם ההנהלה הציונית, היא התחייבה להקצות לצורך העניין דונם אחד בגבולה הצפוני מערבי.
כעבור ארבעה חודשים פנתה קבוצת גורדוניה בבקשה לקבוצה להגדיל את השטח שיועד להם מדונם אחד לשניים וחצי. הקבוצה הסכימה.
בסוף 1933 התאחדה גורדוניה עם חבר הקבוצות.
ב-  10.02.1934  יצאה קבוצה ראשונה של גורדוניה, שיועדה עוד בגליציה להתיישב בקבוצת שילר, למסע רגלי מרחובות לקבוצה.