שילרית מדוברת
מילון מונחים מקומיים

   א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ   
   ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת   
שקיקים - שקיקי בד שבתוכם זורקים את התחתונים והגרביים המלוכלכים לכביסה. יש להקפיד לקשור אותם היטב. "מישהו זרק תחתונים אדומים בשקיק, וצבע את כל הכביסה".
שקית שמא - שקית שמביאים לחדר האוכל שמא יחלקו משהו. יש גם שקית פֶּן. "הבאתי שקית - שמא יחלקו פרי".
שבוע גמדים - שבוע שבו היו מכינים הפתעות זה לזה. כל שמות החברים היו נכנסים להגרלה, וכל אחד הגריל גמד אותו היה עליו לגמֵד במשך שבוע ופירושו - להכין הפתעות. אף אחד לא ידע מי הגמד שלו והסקרנות הרגה אותנו. ואיזה רעיונות היו פה, מסעודה זוגית על גג חדר האוכל "ככה יעשה למי שגמד חפץ ביקרו", הובלות כביסה מדלת לדלת, רכיבה על סוס לבילוי ועוד ועוד, אינספור רעיונות מקוריים. "אני הייתי הגמד של רבקה".
שבט צור - שבט הצופים שהוקם בקיבוץ בתחילת שנות התשעים. נקרא על שמו של צור קרן, שהיה מדריך הנעורים. " היה נכון שבט צור".
שֶרָה`לה - ריקוד חסידי שבוצע בחתונות, לפני תקופת חתונה בעיירה. הביאה לשילר מקורס ריקודים זלמה מוקסיי, מרים מיר ולאה גולדפישר תפרו "מחלצות", ג`אקטים וכובעים נקנו בשוק הפישפשים. שני סוגי שרה`לה נרקדו בשילר במשך השנים: איטי ומהיר שניהם בליווי מנגינות חסידיות. את הריקוד שיובא מגלות מזרח אירופה ליווה אקורדיון והשתתפו בו בשנים הראשונות רבים מותיקי הקבוצה. "החזרה לשֶרָה`לה במעלות בית בתרבות".
שומר לילה - כל שבוע לפי תוכנית סידור העבודה, היה גבר שומר לילה. מתפקידיו היה: להסתובב ברחבי הקבוצה ולשמור, לערוך את חדר האוכל לבוקר, בחורף להדליק חימום בבתי הילדים. שומר הלילה שבשנים מסויימות צוייד רק במקל ואח"כ בנשק היה השליט של הקבוצה בלילות היו לו עוד כמה תפקידים חשובים: להרתיח סיר חלב במטבח, לסגור השקייה אבל התפקיד העיקרי להעיר את החברים שביקשו השכמה מוקדמת. שומרת הלילה השגיחה על הילדים ובעיקר טיגנה חביתות וצ`יפס בשביל השומר. בבוקר היה השומר תולה שלט על דלת ביתו:"שקט, שומר לילה".
שומרת לילה - תפקידה היה לבקר בבתי הילדים, לכסות, להרגיע. בדרך כלל הכינה אוכל לשומר הלילה ולכל פרפרי הלילה הרעבים שהתכנסו במטבח קטן. זו היתה תורנות שנעשתה במשך שבוע, במקום העבודה הרגילה.
שדרת הנשיקות - שדרת עצי ברושים מבית הקירור הישן [מחסן רהיטים] עד למוסך, בה חוו הנערים והנערות את הנשיקה הראשונה. מצד מערב היה פרדס 40 וממזרח האבוקדו של שמואל קרמיש וביניהם השדרה בה נהגו זוגות להתבודד. "לעולם לא אשכח שנתת לי יד בשדרת הנשיקות".
שַקָקֶר - כינויו של מתקן השקים ששימשו לאריזת ירקות וכיסוי אשכולות בבננות. מתפרת השקים היתה בבית מפח שנבנה כאן על ידי ההגנה [ליד הבית של קראוס], בו הונחה מכונה לתפירת שקים. שמואל השקקר נהרג בתאונת רכבת ליד חולדה. יהי זכרו ברוך. עוד עבד עם השקקר אבא אורנשטיין - מרקו.
שניצל דיאטה - כינוי לשניצל דיאטטי שיועד לחברים עם צרכים מיוחדים:דיאטה, הריון, חוסר ברזל. המנה נשמרה וחולקה מעגלת הדיאטה. " היום אני בדיאטה, אני רוצה שניצל דיאטה".
שנת חופש - שנה שבה אפשר "לקחת חופש" מהקיבוץ. במשך השנים ובשמות שונים, ביקשו בני המשק שנת חופש. הרצון לחפש ולהתלבט עלה כל כמה שנים והנושא הוא מקור לויכוחים רבים. "אצלנו בקבוצה אין שנת חופש".
שנת שירות - נקראת גם ש.ש. שנה בין סיום התיכון לתחילת הצבא, שבה הנער/ה יוצאים לעזרת קיבוץ צעיר או להדרכה בתנועת נוער, בעירות פיתוח ועוד. שנת שירות היא חובה אישית ופעם היו מעודדים את הבנים לצאת ולתרום במסגרות אחרות כשכל זכויותיהם בקיבוץ נשמרות. היתה גם שנת שירות שלישית - אותו דבר אבל אחרי הצבא. נקראה ש.ש.ש. "מיטב בנינו יוצאים לשנת שירות".
שיקלמיקס - תרופה נוזלית בצבע לבן שהיו מורחים על גבי עקיצות להקלת הגירוד. לפעמים זה עזר. זו היתה תרופת פלא לאחיות ולמטפלות שהיו מעטרות את גוף הילד הבוכה - והופ הבכי עבר והכאב נשכח. מדיצינה של פעם. ה"שיקלמיקס" היה נוזל לבן ומסריח שנמזג לבקבוק גדול שהיה בכל בית ילדים. עם הנוזל הלבן ניקדו את כל מקומות עקיצת היתושים ואז הפך הילד לדמות מנוקדת לבן מפיצה ריח רע, רע מאוד וליתושים שלום!.
שכונת התרנגול - שכונה באיזור הדרומי של הקיבוץ. נקראת כך על שמו של פסל התרנגול הגדול שנבנה על ידי אהרון טל, ונמצא במרכזה. "אני עובר לגור בשכונת התרנגול".
שיבר - פאב, דיסקוטק. נפתח בשנת 1994כמקום בילוי לצעירי הקבוצה והפך לאחד מהענפים הרווחיים ביותר בקיבוץ. הפאב ממוקם במבנה נטוש לב הפרדס, דרומית לסככת הבננות הישנה. את הקמתו יזמה קבוצת צעירים, ומ 1995 מנהלים ומתחזקים את המקום שרגא ורונית פוגל. לצידם בכל התפקידים בני משק וגם כמה שכירים. " השיבר פתוח בימי חמישי ושישי".
שיכון הסבתות - צריף עץ ובו 5 חדרים בו גרו בעיקר הורי חברים ומכאן שמו. עמד במקום הבית של רותי זיגלמן. ראה צריף הסבתות או בית הסבתות.
שיכון ותיקים - הבתים שנבנו על הגבעה דרום מזרחית לבריכה - בתחילת שנות החמישים ויועדו לחברים הוותיקים. בנית שיכון הותיקים בראשית שנות ה – 50 היה צעד מאוד מהפכני: סוף כל סוף חדר, מטבחון ושירותים שהיו ממש "חלום". לקביעת 20 המשפחות הראשונות שהיו זכאיות לשיכון היו נחוצות כמה אסיפות כלליות ואז גם נקבעה ההיררכיה האמיתית בין ותיקים ממש לבין כל האחרים.
שילר בס (Shiller Bus) - שמן של הסעות החברים לרחובות וחזרה בפי המתנדבים. “We need to catch the Shiller Bus so we can buy some Vidka in Rehovot”
שילר חושבים עתיד - כינוי למהלך שהתחיל עם תחילת האלף השלישי ובמסגרתו דנים בדרכים שונות לשינוי פני הקיבוץ. כלל סדנאות חשיבה לכל חברי הקיבוץ בשנת 2001. "פרויקט שילר חושבים עתיד - יוצא לדרך"
שילרנט - הערוץ המקומי בכבלים של הקיבוץ. השם שילנט שהוצע על ידי נטי שמיע עפר נבחר ברוב קולות. מוקרנות בו הודעות שונות לחברי הקיבוץ ולעיתים גם סרטים. בשל הפעמים התכופות שבהן הוא לא עובד, נקרא השילרנט גם שילר-מת. " השילרנט תקין ומשדר לשמחת כולנו".
שילרנטו - אתר הבית של משפחת קבוצת שילר ברשת האינטרנט. אתה מבקר בו כעת. הרעיון שהועלה לראשונה בקיץ 2001, תפש תאוצה בקיץ 2002 ועולה לאויר במתכונתו הסופית לחג המשק ה-76 בשנת 2003. את השם שנבחר מבין כעשרה שהוצעו, מסר לנו גד עפר. "מלאת כבר דף אישי לשילרנטו?"
שיר המחזורים - שיר המושר בסיומו של כל חג מחזור. "...את כל שלביו של הסולם, עברנו יחד כמו כולם, עם כל הטוב וכל הרע. אבל הערב ערב חג אנחנו נועלים חזק תקופת ילדות שנגמרה. כי גם הזמן אינו נרדם, היום הוא פה מחר הוא שם, ובלי לדעת איך ומה הדליק אורות על הבמה". שיר המחזורים נכתב ע"י גורן בשנת 1976. בעבר היו עולים לשיר זה כל בני המחזורים הקודמים, כשהם לבושים בחולצות המחזור שלהם - היה זה שיא הערב. שלל חולצות ושלל בנים ובנות צעירים בוגרים, נשים בהריון וגברים מקריחים - דור המשך. "אף אחד כבר לא עולה לשיר המחזורים". והחולצות עולות ?
שיר השירים - הספר שמקבלים מתנה מהקיבוץ כאשר מתחתנים. "אני מעניק לכם את ``שיר השירים` וברכת בית הקבוצה".
שמילר - הדמות הראשית במופע היובל. דמות חבר משק טיפוסי. גולם על ידי שמוליק שחר. שמילר מספר סיפור לנכדתו [ליאת דנקוורט] : ... נכדה :אז כמה הייתם סבא כשעליתם לקבוצה? שמילר: אחד עשר, בדיוק אחד עשר. ותזכרי תמיד שלא הכמות קובעת, אלה האיכות. והאיכות שלנו היתה ידועה בכל הארץ, אפילו שם רע יצא לנו, שאצלנו לא מקבלים חברים שלא גמרו גימנסיום." נכדה: כן ? שמילר: כן נכדה: סבא, אז איך קיבלו אותך?..."
שמן דגים - שמן קיק, תרופה שהילדים היו נאלצים לבלוע אחרי האוכל. פעם זה לא היה מצופה כמו היום, זה היה שמן דגים נטו והילדים שנאו את זה מאד. המטפלת היתה מוזגת לכל ילד כף וזה היה שוחה לך בגרון כמה שעות. "אני לא בולע שמן דגים. אני שומר מתחת ללשון ויורק בחצר". אבל היתה גם נקודה טובה: עם כל כף שמן דגים קיבלנו חתיכת שוקולד.
שמן נעליים - שמן ששימש למריחת הנעליים, כשלא היה כסף למשחת נעליים. היה מונח בחבית ליד מוטל ונועד להגן על עור הנעל. "אם אין משחת נעליים קחו שמן נעליים".
שמרטף - אינטרקום שהוכנס לחדרה של שומרת הלילה ושבאמצעותו היתה יכולה לשמוע את הנעשה בבתי הילדים. "השמרטף לא עובד".
שעון בר מצווה - החל משנת 1952 בכל בר מצווה מקבלים ילדי המשק שעון חדש. פעם זה היה באמת השעון הראשון שהיה לנו. הרבה חיכינו, ספרנו כל דקה. השעונים היו זהים לבנות וכנ"ל לבנים והיו עם מחוגים. בשנים האחרונות בוחרים הילדים את השעון שלהם והמסורת היפה נמשכת. "בחרנו ביבנה שעוני בר מצווה מהממים".


בחזרה למעלה
חפש מונח

דף קודם